האם ערכי המדינה וערכי מותג משלימים זה את זה?

חודש מאי הוא חודש עמוס רגשית והשנה עוד יותר. יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות מצטופפים זה לצד זה, מזמינים אותנו להתבונן בערכים שעליהם הוקמה המדינה, להיזכר בתקופות קשות ולציין את ההישגים וההתקדמות. אך האם הערכים שגדלנו עליהם נשארו אותו הדבר? האם מה שהיה חשוב למייסדי המדינה למשל, עדיין רלוונטי עבורנו היום?

אין ספק שערכים עברו תהליך של התפתחות לאורך השנים. ערכים כמו ציונות, חלוציות ושוויון היו חיוניים להקמת המדינה, אך ייתכן שאיבדו מעט מכוחם בחברה המודרנית. את מקומם תפסו ערכים חדשים, שלרוב קשורים גם למותג כזה או אחר. היום משכבר יש לנו מדינה, ערכים חדשים כמו קיימות, אחריות חברתית, אחדות וסובלנות, תפסו מקום מרכזי יותר בשיח הציבורי.

אם יש משהו שאירועי השנה האחרונה לימדו אותנו, ואירועי חודש מאי כמובן שרק מחזק את זה, זה שערכים רבים נותרו רלוונטיים גם היום. אהבת המולדת, הרצון לשמור על ביטחון המדינה והשאיפה לחברה צודקת ושוויונית – כל אלה הם ערכים שלמרות חיי המותרות, האורבניות, הטכנולוגיה והמירוץ סביב הכסף והשפע, צץ מחדש ומוצא את מקומו המחודש גם היום.

אם להישתמש במונחים של היום האם נוכל להגדיר את ערך "אהבת המולדת" למשל כערך רטרו? נוסטלגי שבועט ברוחות הנושבות לברלין ודוחפות לדרכונים זרים ונדל"ן ביוון. ומה גורם פתאום לכל ערכי הרטרו האלה לצוף מחדש? לאור השנה המורכבת בה אנו נמצאים, נשאלת השאלה:

האם ערכי מותג תופסים את מקומם של ערכים מסורתיים בתקופות של שקט ורווחה?

זוהי שאלה מורכבת שאין לה תשובה חד משמעית כמובן. ייתכן שבתקופות סוערות, תקופות של הישרדות, הכחדה ותקומה, ישנו גורם חיצוני שלמעשה מגדיר אותנו מחדש ודוחף אותנו חזרה אל הערכים המסורתיים בעוד שבתקופות של שקט ורווחה, אנשים נוטים פחות להזדקק לערכים מסורתיים חזקים כמקור להכוונה ותמיכה. ייתכן שהם פונים יותר לערכים מודרניים כמו אינדיבידואליזם, חופש בחירה והגשמה עצמי אותם ניתן למצוא במותגים מובילים.

אז למה עצם ההקבלה בין הערכים האלה מהווה מעין חילול הקודש של ערכים כגון הקמת המדינה, תקומה, מורשת קרב, ציונות ועוד. האירועים האלה, המעצבים מחדש את החברה יחסית קצרים מבחינת טווח הזמן שלהם, אך העוצמות וההשלכות שלהן מושרשות בנו עד היום. לעומת זאת, רוב החיים שלנו, במיוחד בעידן המודרני, הינם חיי רווחה, כלכלה, עבודה, קהילה, בקיצור החיים ב"שוטף" עם פרקי זמן ארוכים יותר, האם אין מקום לחשיבותם של ערכים אלה ביום יום? או שנקיים הפרדה בין "ערכי קודש" ל "ערכי חול"?

בין קודש לחול

משחק הגומלין בין ערכים מסורתיים וערכי מותג הוא דינמי ורב פנים, ומציע הזדמנויות לדיאלוג, רפלקציה ואבולוציה. כל אחד בתקופות שונות של החיים. הן שלחיינו הפרטיים והן של חיינו כאומה. אין ספק שחשוב לנו הן כיחידים וכחברה כולה לבחון באופן ביקורתי את הערכים בהם דוגלים מותגים ומוסדות מסורתיים כאחד, תוך התחשבות כיצד הם מעצבים זהויות, משפיעים על התנהגויות ותורמים למרקם הערכים הקולקטיביים שלנו. על ידי ניווט בנוף המורכב הזה במודעות ובכוונה, נוכל לטפח דו-קיום הרמוני שבו הערכים המסורתיים וגם המותגים תורמים למרקם עשיר יותר של ערכים חברתיים בתקופות של שלום ושגשוג.

האתגר הוא למצוא את האיזון בין הערכים המסורתיים לבין הערכים החדשים המהדהדים על ידי מותגים בעלי כח ועצמה רבה.

פריצת הדרך השיווקית שלך מתחילה כאן.